<h1>האגור סימן תת"ח</h1>
<h2>דף קב:</h2>
יש לברך על השלמה המוציא ויבצע ולא יאכל עד שיברך על הפרוסה על אכילת מצה. מפני שיש מי שמברך על הפרוסה המוציא וגם על אכילת מצה. לכן הרוצה לצאת ידי שניהם יאחוז שתיהן בידו ויברך המוציא ועל אכילת מצה מיד. ואחר כך יבצע משתיהן ביחד לה"ט. והיה אומר הר"ר י"ט דמברך גם כן על הפרוסה המוציא. והשלמות אינן באות אלא בשביל הכירא דבעינן לחם משנה. ולא נראה חדא דלמה יגרע משאר י"ט שמברכין ברכת המוציא על השלמה דברכת המוציא לא איתקן לעני כדפרשי' לעיל. ועוד במסכת ברכות אמרינן הכל מודים בפסח שמניח הפרוסה בתוך השלמה משמע דהשלמה עיקר שמברכין עליה ברכת המוציא. לכן נראה דהסדר הוא כך. עושין שלש מצות ובוצעין האחת ומניחין חציה כו'. ומברך ברכת המוציא על השלמה ועל אכילת מצה על הפרוסה וכן נוהגין העולם אבל אין מברכין ברכת המוציא ועל אכילת מצה על הפרוסה ועל השלמה ביחד לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות. ולי נראה דלא שייך מצות חבילות כיון שמברכין המוציא בשביל ברכת הנהנין. וראיה בברכת הגפן וקידוש. ולכן היה מנהג ר"י ליטול בידו הפרוסה והשלמה ולברך ברכת המוציא ועל אכילת מצה על הפרוסה ועל השלמה ובוצע משניהם יחד ופעמים שלא רצה לשנות המנהג. והרמב"ם והר"ר מנחם מיוני והר"ר י"ט כתבו דסגי' בב' מצות. מרדכי פרק ערבי פסחים. וכתב רב אלפס שא"צ רק שתי מצות ואחת פרוסה לשתים ומברך על חציה המוציא ועל אכילת מצה וחצי השנית לאפיקומן והשנית לכרכה. וכ"כ הגאונים ובחלוף מנהגים כתבו אנשי בבל כשחל פסח בשבת מניח הפרוסה בין שתי השלמות, וכשחל פסח בחול מביא פרוסה ושלמה ומברך עליהן ב' ברכות. ואנשי בני א"י בין בחול בין בשבת מניחין פרוסה על השלמה ומברך עליהן ב' ברכות. וכן חילק בעל ה"ג שכתב והיכא דמיקלע פסחא בליל שבת בוצע על שתיהן ופרוסה. והתוספות כתבו שצריך לעשות ג' מצות כדפי', וכ"כ רב עמרם ולזה הסכים הרא"ש לה"ט. רש"י פירש מניח הפרוסה בתוך השלמה על שם לחם משנה ובוצע על השלמה המוציא לפי שברכת המוציא תדירה מברכין על השלמה. וכן פירש רבינו גרשום ורבינו שמואל ז"ל ובוצע ואינו אוכל עד שיבצע מן הפרוסה שתחתי' ומברך על אכילת מצה ואוכל משתיהן יחד. וזהו לשון הדברות מסתברא דהא דאמר רבא הכל מודים בפסח שמניח הפרוסה בתוך השלמה ובוצע תוך דוקא ומניח פרוסה בתוך שתי השלמות ומנהגא דידן בב' שלמות בי"ט ומנהג בבלי כו' ע"כ. ונהגו לברך על השלמה המוציא ועל הפרוסה אכילת מצה ומסתברא המוציא ואכילת מצה מברך בשתיהן ובוצע אחת מן שתיהן כדאמרי' חזינן ליה לרב כהנא דנקט תרתי ובוצע חדא וכו'. ורבנו חננאל ורבי' ישעיה פירשו שמברכין המוציא על הפרוסה ועל אכילת מצה על השלמה. ואנן נהגינן כך. ובעל המאור כתב שמברכין על הפרוסה שתי ברכות המוציא ועל אכילת מצה וכן יסד הפייט בקרובה. אלא מתוך שנהגו לעשות שלש מצות של שמורים רוצים לקיים מצוה בכל אחת ואחת. בא' מברכין המוציא ובשניה על אכילת מצה ובשלישית כורכין מצה בחזרת וחרוסת זכר לפסח. שבה"ל. ואני המחבר אכתוב מנהג של מורי אבי זצ"ל שהיה לוקח ג' המצות כלומר הפרוס' באמצע ומברך על שלשתן המוציא כדי לקיים לחם משנה בשני שלמות. וגם לקיים מה דרכו של עני בפרוסה. ואח"כ הניח השלישית והחזיק בידו הראשונה והשנייה הפרוסה ומברך על שתיהן יחד על אכילת מצה ובוצע משניהן יחד כזית מכל אחת ובזה יוצא כל הדעות והספקות ע"כ.
<h2>דף קטו:</h2>
יש לברך על השלמה המוציא ויבצע ולא יאכל עד שיברך על הפרוסה על אכילת מצה. מפני שיש מי שמברך על הפרוסה המוציא וגם על אכילת מצה. לכן הרוצה לצאת ידי שניהם יאחוז שתיהן בידו ויברך המוציא ועל אכילת מצה מיד. ואחר כך יבצע משתיהן ביחד לה"ט. והיה אומר הר"ר י"ט דמברך גם כן על הפרוסה המוציא. והשלמות אינן באות אלא בשביל הכירא דבעינן לחם משנה. ולא נראה חדא דלמה יגרע משאר י"ט שמברכין ברכת המוציא על השלמה דברכת המוציא לא איתקן לעני כדפרשי' לעיל. ועוד במסכת ברכות אמרינן הכל מודים בפסח שמניח הפרוסה בתוך השלמה משמע דהשלמה עיקר שמברכין עליה ברכת המוציא. לכן נראה דהסדר הוא כך. עושין שלש מצות ובוצעין האחת ומניחין חציה כו'. ומברך ברכת המוציא על השלמה ועל אכילת מצה על הפרוסה וכן נוהגין העולם אבל אין מברכין ברכת המוציא ועל אכילת מצה על הפרוסה ועל השלמה ביחד לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות. ולי נראה דלא שייך מצות חבילות כיון שמברכין המוציא בשביל ברכת הנהנין. וראיה בברכת הגפן וקידוש. ולכן היה מנהג ר"י ליטול בידו הפרוסה והשלמה ולברך ברכת המוציא ועל אכילת מצה על הפרוסה ועל השלמה ובוצע משניהם יחד ופעמים שלא רצה לשנות המנהג. והרמב"ם והר"ר מנחם מיוני והר"ר י"ט כתבו דסגי' בב' מצות. מרדכי פרק ערבי פסחים. וכתב רב אלפס שא"צ רק שתי מצות ואחת פרוסה לשתים ומברך על חציה המוציא ועל אכילת מצה וחצי השנית לאפיקומן והשנית לכרכה. וכ"כ הגאונים ובחלוף מנהגים כתבו אנשי בבל כשחל פסח בשבת מניח הפרוסה בין שתי השלמות, וכשחל פסח בחול מביא פרוסה ושלמה ומברך עליהן ב' ברכות. ואנשי בני א"י בין בחול בין בשבת מניחין פרוסה על השלמה ומברך עליהן ב' ברכות. וכן חילק בעל ה"ג שכתב והיכא דמיקלע פסחא בליל שבת בוצע על שתיהן ופרוסה. והתוספות כתבו שצריך לעשות ג' מצות כדפי', וכ"כ רב עמרם ולזה הסכים הרא"ש לה"ט. רש"י פירש מניח הפרוסה בתוך השלמה על שם לחם משנה ובוצע על השלמה המוציא לפי שברכת המוציא תדירה מברכין על השלמה. וכן פירש רבינו גרשום ורבינו שמואל ז"ל ובוצע ואינו אוכל עד שיבצע מן הפרוסה שתחתי' ומברך על אכילת מצה ואוכל משתיהן יחד. וזהו לשון הדברות מסתברא דהא דאמר רבא הכל מודים בפסח שמניח הפרוסה בתוך השלמה ובוצע תוך דוקא ומניח פרוסה בתוך שתי השלמות ומנהגא דידן בב' שלמות בי"ט ומנהג בבלי כו' ע"כ. ונהגו לברך על השלמה המוציא ועל הפרוסה אכילת מצה ומסתברא המוציא ואכילת מצה מברך בשתיהן ובוצע אחת מן שתיהן כדאמרי' חזינן ליה לרב כהנא דנקט תרתי ובוצע חדא וכו'. ורבנו חננאל ורבי' ישעיה פירשו שמברכין המוציא על הפרוסה ועל אכילת מצה על השלמה. ואנן נהגינן כך. ובעל המאור כתב שמברכין על הפרוסה שתי ברכות המוציא ועל אכילת מצה וכן יסד הפייט בקרובה. אלא מתוך שנהגו לעשות שלש מצות של שמורים רוצים לקיים מצוה בכל אחת ואחת. בא' מברכין המוציא ובשניה על אכילת מצה ובשלישית כורכין מצה בחזרת וחרוסת זכר לפסח. שבה"ל. ואני המחבר אכתוב מנהג של מורי אבי זצ"ל שהיה לוקח ג' המצות כלומר הפרוס' באמצע ומברך על שלשתן המוציא כדי לקיים לחם משנה בשני שלמות. וגם לקיים מה דרכו של עני בפרוסה. ואח"כ הניח השלישית והחזיק בידו הראשונה והשנייה הפרוסה ומברך על שתיהן יחד על אכילת מצה ובוצע משניהן יחד כזית מכל אחת ובזה יוצא כל הדעות והספקות ע"כ.
